האם והעם
הלוויתן שהביא את יונה הנביא, גואש לע נייר 20X22
Jonah The Prophet, gouach on paper
אני בהחלט חובבת אוטוביוגרפיות. אולם כשמדובר בי עצמי מסתבר שמלאכת "החשיפה" - "כתיבת אוטוביוגרפיה", קשה עלי ביותר . עוד בהיותי תלמידה בוחרת הייתי לשבת בספסל האחורי צופה בכל הנעשה בתחושת " בלתי נראית " ואילו יכולתי שלא לומר דבר גם " בלתי נשמעת ".
כל עוד נוכחה אמי לצידי - הכמיהה לעטר באותיות נייר לבן כשלג הייתה דלה ביותר. את מירב תשומת הלב הענקתי לעולם האמנות החזותית. שם "טיילה" לה רוחי וסיפרה סיפורים במשחקי טכניקות, צורות וגוונים. הצורך להתבטא גם בכתיבה פרץ במלוא עוצמתו אחרי מות אמי נחמה - אשר כשמה כן הייתה לי, סביר להניח שבצורת ביטוי נוספת זאת - אני מנסה למצוא נחמה לתחושת האובדן הכבדה המציפה אותי מידי יום ביומו .
בתחילת דרכי האומנותית ניסיתי לבטא את רגשותיי דרך עולם הציור בהשפעת סיפורי התנ"ך, הספרות הקלאסית ואגדות עם. ספרים אשר קראתי בהם לאורך שנות נעוריי בהדרכת אמי המנוחה ובלא הכוונתה - קרוב לוודאי שלא הייתי מודעת כלל לאפשרויות הביטוי היצירתי הטמונות בעולמי הפנימי.
סבתי - חיה וישניאצקי - לוש שהגיעה ארצה כחלוצה דתייה מפולין (בת לאב חרדי בוגר ישיבה) שמרה מסורת באדיקות על אף שנישאה לסבי - צבי גרצ'וק, שהיה יהודי חילוני. זכורים לי היטב - כלי מטבח נפרדים למאכלי בשר וחלב, נרות השבת וכסא שמור לה בבית הכנסת עד ליום מותה. איש מהם לא כפה על זולתו את אמונתו ובבית שררו הבנה אנושית, אהבה והרמוניה.
אמי בגרה בבית זה, באווירה דתית וחילונית יחדיו, שואבת משני העולמות, פילוסופיית חיים מעורבת . את אהבתה הרבה לסיפורי התנ"ך ולספרות הקלאסית הנחילה גם לי.
תוך כדי לימודיי באוניברסיטה הפכה יצירתי שכלתנית יותר ומעוגנת אסוציאטיבית במציאות של ימינו.
ההומור - ידוע כפורק במידה רבה מתחים המצטברים בעימותים שונים והוא מצוי ברבות מיצירותיי. בגישה חייכנית שאינה נעדרת הדרת כבוד לחוקי הדת ומאידך אינה פוסלת השקפה חילונית ואקדמית - הצגתי תערוכה במוזיאון בית התנ"ך בתל אביב ( יוני - 2009 ) שנושאה - תנ"ך ויהדות במבט אישי.
בימים אלו שבהם קיימת מעין טינה גלויה או סמויה בין הישראלי החילוני לרעהו הדתי אני רואה בתצוגה זו גם מעשה של קרוב לבבות בין השניים. הגשמת חלום ששיקף את רוח העקרונות בביתנו .
לצערי, אמי נפטרה באפריל 2006 ולא זכתה לראות זאת.
בספרי זה אני מסכמת כ - 40 שנות יצירה. שנים של למידה והתפתחות, של נבירה במחקרי תולדות האמנות, של לבטים רבים וחיפושי דרך, של עיסוק בנושאים שונים ומגוונים ושל הנאה רבה ומבורכת מכל רגע של יצירה. עולם האמנות הוא בראש וראשונה עולם של חופש - חופש מחשבה וביטוי הניתן לכל נפש חפצה כמתן יקר ערך . עם הקידמה תהפוך מורשת זאת לנחלה חובקת עולם.